מבחינתי הערך העליון
שאנשים צריכים לראות
לנגד עיניהם שיזיז אותם
לפתור לחצי תזרים,
הוא לא באמת התזרים,
אלא הבריאות של האנשים
ואיכות החיים שלהם.
אני אומנם לא חוקר ולא מדען
לא עשיתי בזה דוקטורט
באיזה אוניברסיטה חוץ מאשר
באוניברסיטה של החיים.
אבל אחרי יותר מ 5000
שיחות ייעוץ ואבחון עם בעלי עסקים
ויותר מ 900 ליוויים של בעלי עסקים,
אני יכול להגיד לכם מניסיוני
שיש קשר מובהק בין
לחצי תזרים לבין בעיות בריאות.
בעיקר גב, צוואר ולב.
אגב, רוב אלה שנפגעים חזק בבריאותית
ובאורח החיים שלהם כתוצאה ישירה
של לחצי התזרים, אלה עסקים קטנים
עם מחזורים יחסית קטנים.
היכולת המנטלית שלהם להתמודד
עם המציאות של לחצי תזרים
והאפשרויות שלהם לתמרון בכספים נמוכה.
תוסיפו לזה מיומנות וכוח מיקוח חלש
מול הבנקים בגלל מחזורים היחסית נמוכים
וקיבלתם בעלי עסקים שגם מפחדים
מהמערכת הבנקאית וגם
מתנהלים מולה בצורה גרועה.
לרוב זה יכול ונמשך שנים.
והקטע הכי מעצבן זה
שמדובר בבעלי עסקים,
שאצל רובם אין בעיה בשירות או במוצר
והם באמת עושים את
המקסימום בשביל הלקוח,
שחקני נשמה מה שנקרא.
וזה כל כך לא הוגן,
שהם כל כך סובלים,
מתוסכלים ומתוזזים
על ידי לחצי התזרים.
אני יודע שאצל רובם או
כמעט כולם הנושא פתיר.
אני מסתכל עליהם לפעמים
ואומר לעצמי איזה מטורף זה.
זה פתיר בקלות יחסית,
אם הם רק היו מסכימים
לשנות, לשחרר, לעשות
מה שצריך ולא מה שהם חושבים.
אני מרגיש קצת כמו הורה,
שמסתכל בתסכול
על הילד המתבגר שלו
ויודע שיש לו את כל היכולות
והאפשרויות ליהנות ולהצליח
והוא רואה אותו רץ בעמוק
ודופק את הראש בקיר…
מתאושש ומתקדם פעם נוספת,
אומנם בצעדים וקצב קצת שונים,
אבל בדיוק באותו הכיוון
והתוצאה הבלתי נמנעת.
והקיר כמו קיר, חזק ,
כואב ובלתי עביר בדיוק
כמו ניסיונות היציאה
שלהם מלחצי התזרים.
רק אם אתם מקבלים את זה
שהראש כנראה יישבר
לפני הקיר ונמאס לכם
והבנק עדיין לא מחק אתכם,
אז אולי כדאי שנדבר.
רותם